מסמכים

העמוד הוא נקודת הכניסה הרשמית לתחקירים המבצעיים. בטקסט העמוד עצמו לא מופיעה רשימה שמית של התחקירים, לא צוין אם מתפרסם דוח מלא או תקציר, ולא מופיעים תאריכים, שמות בעלי תפקידים או ממצאים. מתוך העמוד יש הפניה ל"עוד פרטים ומוקדי התחקור", ומתחתיו קיימת מדרגת עמודים של תחקירי הקרבות.

פרסום רשמי של צה"ל המציג את תוצאות התחקיר המבצעי על הקרב בבארי, לצד מסקנות ולקחים. בעמוד נכתב כי זהו התחקיר הראשון במסגרת תהליך התחקור הפנימי הרחב לבחינת אירועי 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם, וכי הסיבות הפרטניות לאי-הגעת כוחות הביטחון ייבחנו בתחקיר הכללי, במקביל לתחקיר נרחב על תפיסת ההגנה והמודיעין.

הצוות, בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן, מונה על ידי הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ב-22 במרץ 2025, והציג את ממצאיו לרמטכ"ל ולפורום המטה הכללי. הפרסום הרשמי הוא סיכום הרמטכ"ל לדוח, ולא הדוח המלא ולא 25 חוות הדעת. לפי הדיווח שאומת, הצוות עסק אך ורק בתחקירי צה"ל ולא בחן את המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי ולא את המרחב שבין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים.

המסמך המוסדי החשוב כאן הוא מתווה הפרסום: צה"ל הודיע כי יציג תחילה תחקיר-על על מוכנות הצבא, ולאחריו תחקירי מוקדי קרבות, וכי לא יספיק לפרסם את כל תחקירי הקרבות עד סוף כהונת הרמטכ"ל הלוי, ולכן יושם דגש על אירועים משמעותיים יותר. נמסר כי התחקירים שיפורסמו יונגשו באתר התחקירים של צה"ל לאחר הצגתם לקהילות.

צה"ל פרסם את תחקיר הקרבות בכפר עזה, שנמשכו שלושה ימים. הדיווח שאומת מציג ממצאים על הפקרת התושבים במשך שעות ועל קריסת מערך ההגנה, אך אינו מכיל את מסמך התחקיר, את היקפו או את נספחיו.

מסמך ההודעה לתקשורת הוא הפרסום הרשמי של עיקרי התחקיר. במסמך נכתב במפורש שהחלק הארי של התחקיר כולל חומרים מודיעיניים, כלים ושיטות מסווגים, ולכן אינו ניתן לחשיפה מלאה, ושמטרת הפרסום היא לשקף לציבור תמונה מאוזנת ושלמה ככל שניתן. לצד התחקור הפנימי הוקמה מנהלת תחקיר עצמאית שכללה בכירים לשעבר בשב"כ ובכירים מחוץ לארגון, שהניחה מצע בפני מטה השירות.

זהו עמוד המרכז הרשמי של פרסומי השב"כ. בעמוד כפי שנקרא מופיעות כותרות ולעיתים תקצירים קצרים, ללא קישורי PDF ישירים וללא נוסח מלא של המסמכים. בגרסה שנקראה לא אותרה רשומה נפרדת של תחקיר 7 באוקטובר, ולכן קובץ ההודעה מתועד בנפרד.

בגרסה שנקראה ב-9 בספטמבר 2026 מופיעים בעמוד האינדקס שני פריטים בלבד: 'תחקיר הקרב בקיבוץ בארי' ו'דף קרבי מס' 5 של הרמטכ"ל - תחקירי חרבות ברזל'. לא מופיעה בו רשימה של עשרות תחקירי קרבות, ואין בו ממצאים. זהו ממצא מתודולוגי מרכזי: הנגישות הציבורית לתחקירי הקרבות באתר הרשמי צרה בהרבה מהיקף התחקור שדווח.

העמוד מסביר שכל תחקיר נערך על ידי גורמי צה"ל וגורמים רלוונטיים בהתייעצות עם מי שהיו מעורבים ישירות או עם עדים, וכי עם השלמת תחקיר והצגתו לקהילות ולמשפחות השכולות ממצאיו יפורסמו לציבור. בתוכן שנקרא מופיע בשם תחקיר אחד: Battle of Kibbutz Be'eri Inquiry.

העמוד קובע במפורש שהליך התחקור הוא כלי פנימי מבצעי ואינו מהווה תחליף למנגנון בדיקה חיצוני, ושמטרותיו הן למידה, הפקת לקחים, היערכות למערכה הבאה, חיזוק חזרת היישובים ובניין הכוח. עוד נכתב שעיקרי התחקירים יוצגו בשקיפות ובאופן מלא בכפוף לביטחון הכוחות ולביטחון מידע. זהו הבסיס הרשמי להבחנה בין תחקיר צבאי פנימי לבין חקירה חיצונית.

זהו המסמך הרשמי הטוב ביותר שאותר להיקף התחקור לפי מוקדים: 23 שורות מינוי, מבארי וכפר עזה ועד מוצב נחל עוז, מוצב פגה, שדרות, נתיבות ויכיני וגזרות יפתח, כיסופים, כרם שלום ונחל עוז. הוא מאפשר להראות פער בין היקף התחקור לבין היקף הפרסום הפומבי.

זהו מסמך המקור לתאריך פתיחת תהליך התחקור — 7 במרץ 2024, כ"ז באדר א' התשפ"ד — ולהגדרת מטרתו כ'למידה!'. דוח צוות המומחים של תורג'מן בדק בדיוק את התחקירים שנערכו מכוח פקודה זו, ולכן הוא נקודת ההתחלה הרשמית של שרשרת התחקור בצה"ל.

זהו אחד המסמכים הממשלתיים הראשוניים המרכזיים בסוגיית מסגרת החקירה: עמדת המדינה, בתמיכת תצהיר מזכיר הממשלה, מדוע אין להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט. הנספחים כוללים חומרי ממשלה וחקיקה ומאפשרים לתעד את הטיעון הרשמי ולא רק את הדיווח עליו.

ההודעה הרשמית קושרת את כשל הפינוי לכשל בהגנה על יישובי הדרום, וממקמת את האחריות לפינוי אצל פיקוד הדרום ואוגדת עזה. בהודעה מתועדת גם הימנעות המבקר אנגלמן מעיסוק בדוח השיקום הרפואי בשל פגיעת בנו, והעברת הטיפול למנכ"ל המשרד ישי וקנין.

הדוח מתעד כי הוראה לפינוי מסודר ניתנה רק סביב 14:30, כשמונה שעות לאחר תחילת המתקפה, וכי עד חצות היו כ-1,340 פצועים. הוא מציין 415 חיילים שנפלו, 905 אזרחים שנרצחו ו-251 חטופים. זהו מסמך ראשוני ממשלתי עם נספח בעלי תפקידים, ולכן הוא בסיס טוב לתיעוד תפקידים במועד הרלוונטי.

קובץ ה-PDF הרשמי של התקציר, המשמש כמקור ראשוני ישיר לנתוני הדוח ולניסוח הביקורת.

לפי ההודעה, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה פונו או התפנו כ-210,000 תושבים מיישובי הצפון והדרום, מהם כ-130,000 בפינוי יזום של הממשלה בחודש הראשון; המפונים נקלטו בכ-700 בתי מלון, 15 רשויות פונו ו-90 רשויות קלטו. המבקר קובע כי לא נקבע גורם מרכזי אחד לניהול העורף.

זהו הפרסום התשיעי במקבץ דוחות הביקורת על כשלי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בין הממצאים: לכשלושה מיליון בני אדם אין גישה לממ"ד או מקלט תקני, שליש מתושבי ישראל אינם מוגנים כראוי, ויותר מ-42 אלף תושבים ביישובים עד 9 ק"מ מגבול סוריה ולבנון אינם מוגנים כראוי.

מסמך חשוב לציר ההתרעה המערכתית: לפי ההודעה, דוח ביקורת הפתע במוצבי הצפון הומצא עוד לפני 7 באוקטובר 2023 לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל דאז, והיה אמור לשמש תמרור אזהרה בנוגע לפערים בהגנה על גבולות המדינה. המבקר מציין כי העיכוב בפרסום נבע מהחלטת ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה.

זהו הפרסום הראשון במקבץ דוחות הביקורת על המלחמה, המכונה 'אגד 1', ומשמש עוגן לציר האזרחי של הביקורת. נמסר כי דוחות נוספים יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם.

הדוח, החתום על ידי המבקר מתניהו אנגלמן, הוא המסמך הראשוני המרכזי על שלד ניהול העורף. הוא רלוונטי לתיעוד אחריות מוסדית של משרד ראש הממשלה, המל"ל, רח"ל ופיקוד העורף, ולא לאחריות אישית.

בעמוד מופיעים קישורים לדוח המלא, לתקציר ול-Abstract באנגלית, ולכן זהו אחד ממקבצי הביקורת הפומביים במלואם. הדוח נוגע לאחריות מוסדית של משרד הבריאות ולא לאחריות אישית ל-7 באוקטובר.

הדוח מתעד עיכוב בגיבוש מענה ממשלתי כולל ליישובי הצפון, ומציין כי בתחילת ינואר 2025 טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח הצפון. הוא רלוונטי כמסמך ממשלתי על כושר ביצוע ולא כמסמך אחריות ל-7 באוקטובר.

המסמך מתעד את המסלול הפרלמנטרי של הביקורת: מי מבקש דיון, על איזה דוח, ובאיזה תאריך התקיים דיון קודם. הוא ממוען ליו"ר ולחברי הוועדה, ובהם ח"כ אלון שוסטר.

הדוח מייחס אחריות ישירה לממשלה ולראש הממשלה וממליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. חשיבותו לארכיון היא בהיותו מסמך ממצאים פומבי במלואו עם בסיס עדויות מתועד, אך אין לו סמכות חקירה ממלכתית והוא אינו מסמך מדינה.

המסמך הוצג בפגישה של כארבע שעות במשרד ראש הממשלה ב-25 בדצמבר 2025. הוא המקור הראשוני היחיד בארכיון זה המכיל מובאות מדיוני קבינט והערכות מצב, ובהם הערכת מצב עזה מ-11.09.2016 (עמ' 7–9) וקבינט 10.03.2016 (עמ' 21). זהו מסמך טיעון של הצד המשיב ולא פרוטוקול מלא.

מסמך ועדה רשמי המסכם את דברי המשתתפים ואת ההחלטות. יו״ר הוועדה ונציגי משרד המבקר הציגו ממצאים על תפקוד ראש הממשלה, מנכ״ל משרדו, שר האוצר וגופי החירום. מתועדות גם התייחסויות נציגי המל״ל, רח״ל ופיקוד העורף. ההצעה להקמת ועדת חקירה קיבלה ארבעה קולות בעד ושישה נגד; הוגשה רביזיה.

הקובץ מפברואר 2025 כולל ממצאים, תגובות גופים מבוקרים והמלצות. בין הנושאים: היעדר היערכות מספקת לטיפול נפשי במפונים, קשיי תיעוד ורצף טיפולי, הסדרת ההכרה בנפגעים ותפקוד צוותי החירום. מופיע בו גם מכתב המבקר לראש הממשלה מ־13.11.2023 על כשלים בטיפול בעורף.

טענות לרשלנות באישור וברישוי המסיבה ובאי־פיזורה חרף התרעות. בעת ההגשה דווח על 200 מיליון ש״ח; בהמשך הוערכה התביעה בכחצי מיליארד ש״ח.

סמכות המבקר לערוך ארבע ביקורות ליבה הנוגעות לשבעה באוקטובר ולמלחמה, ולחלופין דרישות להגנות דיוניות ולהימנעות מהטלת אחריות אישית.

בקשה לגניזת ארבע טיוטות ביקורת שנשלחו במאי וביולי 2025 ולעריכת הביקורת מחדש בשל טענות לפגמים בזכות הטיעון. נושאי הטיוטות: חללים אזרחיים, נובה, הגנת ערי הדרום והסברה ממשלתית.

ההליך המוקדם בעניין ביקורת המבקר במהלך המלחמה ובדיקת תפקוד הדרגים המדיני והביטחוני.

דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי שבעה באוקטובר.

דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, במסגרת הדיון המשותף עם בג״ץ 4889/24 ובג״ץ 6040/24.

דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, במסגרת הדיון המשותף עם בג״ץ 4889/24 ובג״ץ 5221/24.